שיטות וגישות בטיפול הפסיכולוגי שונות ומגוונות. כל מטפל יכול בעקרון
לטפל בכל גישה או דרך, אך כיום נוטים פסיכולוגים לבחור את הגישה המקובלת
עליהם ביותר ולטפל כמעט בלעדית בעזרתה.
פסיכולוגיה קוגניטיבית – התנהגותית - הומצאה על ידי פסיכולוג בשם
ד"ר אהרון בק, ובאמצעותה לומד המטופל בעזרתו של המטפל כמובן, לזהות דפוסי
חשיבה שגויים ולהחליף אותם במחשבות הגיוניות וחיוביות יותר במטרה להגיע
לשינוי יסודי בחייו.
גישה זו מתבססת על האמונה שהרגשות מונחות על ידי מחשבות – מחשבה שלילית
גורמת להרגשה רעה ולהיפך. השיטה הזו התגלתה כיעילה מאד במשך שנים ובדרך כלל
זה מוביל לאורך טיפול קצר יחסית.
פסיכולוגיה דינאמית היא גישה המטפלת בבעיות ממוקדות המשפיעות על
תחום צר ומוגדר בחיי המטופל ( חרדות טיסה, פוביות, חרדת בחינות ועוד)
והטיפול בהן קצת מועד בדרך כלל.
פסיכולוגיה שיקומית – גישה המתמחה בטיפול במטופלים שחוו פגיעה
גופנית, נפשית, חברתית או אחרת. טיפול בגישה זו מתאים למשל לאנשים (נכים)
על כסאות גלגלים, נפגעי תאונות דרכים, מטופלים הסובלים מעודף משקל, מטופלים
הסובלים ממחלות קשות, ועוד. טיפול זה בדרך כלל מצריך הערבות של גורמי
התמיכה של המטופל להצלחתו, אם זה הורים, משפחה, חברים וכ"ו.
הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית, הפחות מוכרת, היא בעצם שילוב של כל
הגישות האחרות ובאה להשלים אותן. היא מתייחסת לאדם כשלם ועוזרת למטופל
להיפתח ולהבין שיש משמעות ואף חשיבות לקשיים בחיינו.
המטפלים בשיטה הזו מקשיבים למטופל ולסיפורו אבל מחפשים תשובות לשאלות הרבה
מעבר לסיפור הבסיס כגון: למה באמת כמהה נפשו של המטופל, מהי המשמעות של
לחיות את החיים במלואם ועוד.
הפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית - המטפל בשיטה זו שם דגש על חרות,
אחריות ואוטנטיות. מה זה אומר? שכאשר לאדם יש חופש מוחלט להחליט ואחראיות
מלאה לתוצאות החלטותיו, זה מוביל לעיתים לחרדה. המטפלים מאמינים שהמטופל
יכול להשתמש בחרדה הזו לטובתו על ידי התמודדות בהם בניגוד לנטייה הטבעית
להדחיק.
הפסיכולוגיה ההומניסטית – שיטה שהתפתחה בשנות ה-50 של המאה הקודמת,
מתבססת על "חוויה מתקנת" שמנסה המטפל לעשות אצל המטופל בעקבות חוויות ילדות
קשות ובעיות אחריות. גישה זו מדגישה למטופל שיש לו בחירה וגם אחריות לבחור.