הורים מוצאים עצמם לא פעם נבוכים אל מול בעיה שזיהו אצל ילדם. יש הורים החוששים להיראות כ"הורים היסטריים" המפרשים כל שינוי בהתנהגות כסימן לבעיה חמורה שיש לטפל בה מיד וככאלה שמחפשים את הבעיות אצל ילדיהם ולכן מוצאים אותן. מצד שני, אף הורה לא רוצה לטמון את הראש בחול ולהתעלם מתחושת הבטן שלו שמשהו לא בסדר. אולם, אין מישהו שמכיר את ילדכם טוב יותר מכם ההורים, ועל כן כאשר עולה הספק כי משהו בהתפתחות, בבריאות או בתפקוד הילד אינו כשורה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. עדיף שתגלו כי הטרחתם עצמכם סתם לפסיכולוג ונלחצתם מעניין שלא קיים, מאשר שתתעלמו מאותות מצוקה אמיתיים ולא תטפלו בבעיה אמיתית אצל ילדכם.
מידע לגבי בעיות שונות בהתפתחות התקינה של ילדים זמין בשפע, ולא פעם אנו נתקלים במידע סותר ומבלבל. במאמר זה ננסה לסקור כמה סימנים התנהגותיים בקרב ילדים שלרוב מצביעים על בעיה ושכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי במקרה והם מתגלים:
כל אלו הן נקודות כלליות שאמורות לעזור לכם לזהות תמרורי אזהרה בקרב ילדכם, אך אין זה אומר שאם אתם מרגישים כי אחת מהנקודות נכונה עבור ילדכם זה סימן לקיומה של בעיה וודאית. לפעמים ישנם סיבות אובייקטיביות הגורמות לשינויים התנהגותיים אצל ילדים כגון: לידת אח, מעבר דירה, מעבר לגן אחר וכו', ולפעמים דפוסי התנהגות מסויימים ורגרסיה הם זמניים וחולפים מאילהם. כאמור, אתם מכירים את ילדכם הכי טוב, ואתם אלו שידעו לשפוט אם מצבו מחייב טיפול פסיכולוגי או לא.