הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם – אבל מסתבר שלא רק הכלב והוא לעיתים הרבה יותר מחבר.
חיות באופן כללי נתגלו כבר במאה ה- 19 כעוזרות בצורה יוצאת דופן ויעילה בטיפול בבעיות אצל בני אדם – לא רק במגבלות פיזיות כפי שמקובל לחשוב אלא גם נפשיות, התנהגותיות ורגשיות.
מטפלים החלו להיעזר בבעלי חיים שונים במהלך טיפולים פסיכולוגיים בבני אדם ולהיעזר בהם לצרכים חברתיים, מוטוריים, לימודיים, נפשיים ורגשיים של בני אדם.
חלק מהבעיות המטופלות כיום בעזרת בעלי חיים הם למשל הפרעות קשב וריכוז, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, אוטיזם, בדידות אצל האוכלוסייה המבוגרת, סיוע עם קשיי למידה ועוד.
כל טיפול נפשי ופסיכולוגי בכלל המסתייע בבעלי חיים, יצליח רק במידה והמטופל יהיה קודם כל כמובן אוהב בעלי חיים וידאג לצרכיו הבסיסיים של בעל החיים בו הוא נעזר. בעל חיים רעב, לא נאהב, מוזנח וכ"ד, יהיה חסר תועלת למי שמבקש להיעזר בו.
מטפלים כיום ממליצים למטופלים מגוון רב של בעלי חיים תלוי בסוג הטיפול ובאופי המטופל. בין השאר נעזרים כיום באוגרים, ארנבונים, שרקנים, תוכים, ולעיתים נחשים, ולא רק בחיות המחמד ה"קלאסיות" כמו כלב וחתול.
התשובה היא שכמעט לכולם.
נעשה כיום שימוש בבעלי חיים למטרות טיפוליות בעיקר במקרים של ילדים פגועים פיזית ונפשית, הפרעות קשב, חרדות, הפרעות פסיכיאטריות, למתקשים ביצירת קשרים בכל הגילאים, לסובלים ממחלות סופניות ואחרות.
היתרון העצום של חיית המחמד היא בהיותה פתוחה לקבל את כולם (כל אדם) בכל מצב וללא תנאים.
בטיפול הפסיכולוגי באמצעות בעלי חיים, המטופל עובר טיפול נפשי "רגיל" ובנוסף מוצמד אליו בעל חיים על פי העדפתו והמטופל נכנס לתהליך במהלכו הוא משליך בהתנהגותו וחוויותיו על התנהגות בעלי החיים, ובצורה זו לומד להתמודד עם מצבים שונים בחייו.
מטפלים באמצעות בעלי חיים כיום בעיקר מטפלים – פסיכולוגיים קליניים שרובם עברו מעבר ללימודיהם הרשמיים בפסיכולוגיה גם הכשרה מיוחדת לטיפול באמצעות בעלי חיים.
קראו עוד על גישות בפסיכולוגיה.