טוקופוביה – פחד וחרדה מהריון ולידה

כל לידה מלווה בחששות וקשיים הגיוניים אצל האם. לדוגמה, מחווית הלידה עצמה, מהשינויים בגוף שחלים בזמן ולאחר ההיריון וכמובן מהחשש להיכנס לראשונה לעולם ההורות (או הצורך לטפל ביותר מילד אחד). הבעיה מתחילה כאשר החששות והפחדים האלו מתבטאים בצורה חריפה וגורמים לפגיעה חמורה במהלך החיים של האם. מצב זה נקרא טוקופוביה והוא למעשה נפוץ למדי (מתרחש אצל 20% מהאימהות בלידות תקינות).

חרדות בהריון

החששות והפחדים יכולים להשתנות ממצבה של כל אישה ואישה בהתאם לשלב בו היא נמצאת במעגל הלידה וההיריון, למשל:

  1. מי שנמצאת לפני היריון עשויה להימנע מבדיקות רפואיות או ביקורים במרפאה, אפילו כאלו שנעשות באופן סדיר שבשגרה.
  2. אצל מי שכבר נכנסה להיריון, הפחדים בדרך כלל משקפים חרדה מאוד גדולה מסיבוכים של ההיריון ובריאות העובר, עד כדי התקף פאניקה שבגללו הן מעוניינות לסיים את ההיריון.
  3. מי שכבר עברה לידה טראומטית תרצה לבצע מראש את הלידה בניתוח קיסרי למרות שאין בהכרח קשר בין שתי הלידות.

פחדים אחרים יכולים לנבוע מנושאים שנראים לכאורה שוליים, אך אצל האם שסובלת מטוקופוביה הם נתפסים כמשמעותיים ביותר. לדוגמה, פחד מעלייה במשקל וחוסר היכולת להיראות אטרקטיבית כמו לפני הלידה או פחד מאורח חיים לא בריא שיכול להביא ל"ילד חלש"

במקרה והמצב החרדתי נמשך זמן רב, הוא עשוי להביא לסיבוכים בלידה או לידה מוקדמת עקב פגיעה במצב הגופני ושחרור הורמוני דחק שאינם תורמים לבריאות העובר (מעין נבואה שמגשימה את עצמה). מסיבה זו, אין לראות זאת כסתם עוד תופעה שתחלוף מעצמה, אלא ככזו שיש לטפל בה בהקדם האפשרי.

אילו סוגי אוכלוסיות נמצאות בסיכון גבוה לטוקופוביה?

מלבד מי שנוטה לדיכאון או חרדה באופן כללי, ישנן עוד מספר קבוצות סיכון. מי שעברה תקיפה או ניצול מיני לדוגמה, תנסה להימנע מבדיקות וגינליות ובהמשך תפתח חרדה גדולה עוד יותר. גם מי שהיו לה מקרים דומים במשפחה כמו למשל בלידה שלה עצמה עשויה להיות מושפעת באופן לא מודע מהמסרים שמעבירה לה האם או הסביבה הקרובה.

כיצד לטפל בטוקופוביה בצורה הנכונה?

נשים רבות הולכות לסדנאות הכנה לפני לידה, אך דווקא הישיבה לצד נשים אחרות שעשויות לספר על חוויות טראומתיות או הריונות קודמים עלולה להחריף את המצב וליצור תמונה מוקצנת של המציאות. הפתרון הטוב ביותר לטיפול בטוקופוביה הוא לפנות לגורם פסיכולוגי מסייע ומקצועי, בעל ניסיון בתרפיה בתחום ההורות שיוכלו להמליץ על הטיפול המתאים.

תמיכה מהסביבה הקרובה

חשוב מאוד שבני המשפחה הקרובה והחברים יבינו את הסיטואציה הלא פשוטה הזו ויתמכו כמה שאפשר מבלי לשפוט או לכעוס. נשים רבות מודעות למצבן ודווקא בשל זאת הן נוטות להאשים בעיקר את עצמן בפאניקה וחוסר יכולת לשלב במצב. המטרה היא לשדר להן (עד כמה שאפשר) שמדובר בתופעה נפוצה ולא להעצים וללבות את תחושת האשמה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה חרדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.