טנטרום

ילדה במהלך טנטרום

מה זה טנטרום?

טנטרום פירושו התקף זעם הבא לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית הכוללת צעקות, דיבורים לא נעימים, בכי חסר מעצורים וגם אלימות כלפי הסביבה או אפילו בני משפחה.

הורים רבים מכירים ומתמודדים עם תחושת חוסר האונים כאשר הילד מפגין התנהגות שכזו ובתגובה הם נלחצים, כועסים ואף צועקים על הילד – אקט שבפועל רק מגביר את העוצמה של ההתקף.

התקפי טנטרום

התקפי טנטרום, בין אם קיצונים יותר ובין אם קיצונים פחות, הם חלק טבעי מתהליך ההתבגרות של כל ילד בריא ומבטאים את הרצון שלו לגבש את זהותו העצמית ואת ייחודו ובכך לבדוק את "הגבולות" של ההורים. כאמור, עוצמת ההתקף והמאפיינים שלו הם לא פעם שיקוף של ההתנהגות ההורית, אך גם של בני משפחה אחרים, כמו אחים גדולים העשויים להוות דוגמה שלילית.

באיזה גיל מתחילים התקפי טנטרום?

התהליך עלול להתחיל את התקפי הטנטרום בגיל שנה עד שנה וחצי מכיוון שבגילאים אלו הילד מבין לראשונה כי הוא ורק הוא שולט בגופו ומחליט מה לעשות בו, כך שאי הציות להורים הוא חלק מן התהליך.

בנוסף לכך, בגילאים אלו הילד לא מבין לחלוטין את העולם והאופן בו הוא פועל. לכן הוא עשוי לפחד גם מדברים שלנו כמבוגרים נראים לחלוטין כלא מזיקים, בין אם מדובר בבובה של נמר ובין אם מדובר בפתח הניקוז של האמבטיה שעלול לשאוב אותו פנימה…

טנטרום בגיל שנתיים עד ארבע

החל מגיל שנתיים הילד נעשה עצמאי יותר, מתקדם צעד נוסף בעצמאותו ורוצה להראות שהוא יכול לעשות דברים לבד. זו הסיבה לכך שכמעט כל פעולה או דרישה של ההורים עשויה פתאום להפוך לוויכוח, החל מחיתוך האוכל ועד ניסיון להגיע לבד למתג אור גבוה.

התסכול וחוסר האונים של הילד מתרחש ברגע בו הוא מגלה את הפער בין הרצון שלו לבין המציאות, בה הוא עדיין אינו שולט לחלוטין על המוטוריקה ועדיין לא מבין לחלוטין את מגבלותיו.

התקפי טנטרום בגיל שנתיים הופכים למשמעותיים ("גיל שנתיים האיום"), אך ממשיכים גם בגיל 3 ו-4, כך שלא מפתיע לשמוע הורים שחווים גם את "גיל 4 האיום".

בגיל זה האונה הפרונטלית מתחילה להתפתח ואיתה משתפרות גם יכולות הדיבור והשפה. לפיכך, הילדים נעשים עקשנים יותר גם מבחינה מילולית ולעיתים מתווכחים עם ההורים במשך שעות.

הוסיפו לזאת קשיים נוספים כגון השתלבות בקרב ילדים אחרים ומעבר לגן של "ילדים מבוגרים", ויהיה לכם קל יותר להבין מדוע זהו אחד השלבים המאתגרים ביותר מבחינת הילד בשנים הראשונות לחייו.

לקריאה על הדרכת הורים לחצו כאן >>

מה לעשות?

בזמן ההתקף מומלץ מאוד שלא להפגין התנהגות תוקפנית בחזרה או לצרוח של הילד מצד אחד, אך מצד שני לא לנחם אותו באופן מידי או להיכנע לרצונותיו.

כאשר התקף הטנטרום מתרחש בגיל מאוחר יחסית (שלוש או ארבע) ואתם דורשים מהילד לבצע משימה ספציפית כגון לסדר את החדר או ללבוש בגד, הבהירו לו בצורה ברורה שעליו לעשות זאת בכל מקרה בדקות הקרובות ואל תוותרו לו.

יחד עם זאת, אל תכריחו אותו לעשות זאת באופן אגרסיבי. במקום זאת, חכו שהוא יעשה זאת מיוזמתו או עשו זאת עבורו באופן עדין תוך כדי שאתם מדריכים אותו. באופן זה תלמדו אותו שההתמרדות שלו אינה אפקטיבית והגבולות שלכם יהיו ברורים יותר.

טנטרום בלילה

לצערם של הורים רבים, גם בלילה עשויים להתרחש התקפי טנטרום, אפילו אצל ילדים ופעוטות שעד להתקף הראשון כבר התרגלו לישון לילה שלם. גם כאן הסיבה היא אותם החששות וביעותי לילה שהילדים בגיל הזה כל כך רגישים אליהם. הורים רבים מציעים לילדים לבוא לישון איתם או להישאר איתם עד שיירדמו.

למרות שזה עשוי להיות הפתרון הכי מהיר, במקרים רבים הוא יוצר תלות לא בריאה בין ההורים לילדים. לפיכך, רצוי דווקא להוציא את הילד מהמיטה, לנסות להרגיע אותו עד שהחוויה המפחידה תתפוגג, ורק לאחר מכן להחזיר אותו למיטה.

טנטרום ואוטיזם

בקרב אוטיסטים התקפי הטנטרום הם לרוב קשים יותר וממושכים. ההתנהגות האלימה קיצונית יותר ואלימה יותר. ההתקפים האלו עשויים להימשך גם לתוך גילאים מבוגרים יותר, במיוחד כשדרגת האוטיזם היא חמורה.

הדרך העיקרית בה מטפלים בהתקפים אלו אצל אוטיסטים בגיל מבוגר היא באמצעות טיפול התנהגותי ויצירת סביבה קבועה עד כמה שניתן עבור הילד, ללא שינויים חדים שעלולים להכניס אותו למצב של פחד ואי וודאות אשר רק מגבירים את התסכול וההתנהגות האלימה. כמו כן, התקפי הטנטרום הם קשים וממושכים יותר גם בקרב ילדים הסובלים מ- ADHD.

צור עימנו קשר ונחזור אליך בהקדם:
פוסט זה פורסם בקטגוריה טיפול בילדים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.