ציפרלקס (Cipralex)

אילוסטרציה של תרופות כגון ציפרלקס

מה זה ציפרלקס?

ציפרלקס (Cipralex) היא תרופה לטיפול בהתקפי חרדה ובחרדות מסוגים שונים, בהפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) ובדיכאון.

החומר הפעיל שבה, Escitalopram (אסציטלופרם) מעלה את כמות הנוירוטרנסמיטר סרוטנין במוח באמצעות מנגנון המעכב קליטה חוזרת של סרוטנין (selective serotonin reuptake inhibitors – SSRI).

כך התרופה מבטיחה רמות גבוהות יותר של סרוטנין במוח. מחקרים הוכיחו שרמות גבוהות יותר של סרוטנין קשורות למצב רוח טוב.

קיימות עוד תרופות בעלות מנגנון דומה והן כולן נמנות על קבוצת תרופות ה-SSRI .

מכל התרופות ממשפחת ה-SSRI, לציפרלקס יש את הרגישות הגבוהה ביותר לסרוטנין ומעט תופעות לוואי ביחס לתרופות האחרות. זו הסיבה שהיא מועדפת על רופאים רבים לטיפול בדיכאון ובחרדה.

על חרדה קראו כאן >>

ציפרלקס מאושרת על ידי משרד הבריאות בישראל והן על ידי ה-FDA האמריקאי. התרופה ניתנת במרשם בלבד וניתן לקבל מרשם עבורה מרופא המשפחה או מפסיכיאטר.

האם ההשפעה מיידית?

השפעת התרופה מורגשת לאחר שבועיים עד ארבעה של נטילתה באופן קבוע. לעיתים השפעתה המלאה תורגש לאחר כמה שבועות נוספים. רק אז ניתן להעריך באופן שקול האם היא עוזרת או לא.

זו הסיבה שיש להמשיך וליטול אותה בעקביות ולא לשנות את המינונים או להפסיק ליטול אותה על דעת עצמכם בלבד. אם קיים ספק לגבי יעילותה – יש להתייעץ עם הרופא או הפסיכיאטר המטפל בהקדם.

מהן תופעות הלוואי של ציפרלקס?

ציפרלקס היא תרופה חדשה יחסית בשוק התרופות האנטי-דכאוניות והאנטי-חרדתיות. ככזו, יש לה מעט תופעות לוואי באופן יחסי לתרופות אחרות ממשפחת-SSRI.

התרופה אינה מסכנת חיים במינונים גבוהים ותופעות הלוואי שלה מופיעות בדרך כלל בשבועיים הראשונים של נטילתה.

תופעות הלוואי הנפוצות הן: עייפות, כאב ראש, הזעת יתר, יובש בפה, בטן רגישה ויציאות רכות. לעתים מורגשת השפעה על התפקוד המיני.

השמנה

חלק מתרופות ממשפחת ה-SSRI נקשרו לאיבוד משקל בטווח הקצר ולעלייה במשקל בטווח הארוך – פרוזק, היא דוגמה לתרופה כזו.

תרופות אחרות ממשפחת ה-SSRI לא נקשרו לעלייה במשקל – ציפרלקס היא אחת מהן. אין בסיס מחקרי המעיד על הקשר בין ציפרלקס והשמנה, על אף שיש מטופלים המדווחים על השמנה בעקבות נטילת התרופה.

קיימים כמה הסברים אפשריים לתופעה:

  1. חלק מהסובלים מדיכאון מדווחים על אובדן תיאבון – ייתכן ועם השפעת התרופה עולה התיאבון ולכן מורגשת גם עלייה במשקל.
  2. סרוטנין משחק תפקיד בתחושת הרעב – לכן עלייה במינונים שלו במוח עלולה להשפיע גם על התיאבון.
  3. סרוטנין עלול להשפיע בעיקר על הרצון לאכול מזונות עשירים בפחמימות כמו לחם, פסטה וקינוחים. כל אלו עלולים להיות משמינים מאוד.

עייפות

אחת מתופעות הלוואי המוכרות של נטילת ציפרלקס היא עייפות הבאה לידי ביטוי בדרכים שונות.

כיוון שהתרופה פועלת 24 שעות, יש המנסים להימנע מתופעות העייפות על ידי נטילתה בערב. לעיתים זה עוזר ובמקרים אחרים עלולים להתעורר קשיי שינה.

זו הסיבה שמומלץ ליטול את התרופה בבוקר ולמצוא אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם העייפות במשך היום. התופעה חולפת בדרך כלל אחרי כמה שבועות, עם התרגלות הגוף לתרופה.

חשוב לזכור: ברוב המקרים יעילות התרופה לטיפול בדיכאון או בחרדה חשובה עשרות מונים מאי הנוחות הנגרמת מהעייפות.

על כל פנים אם העייפות אינה חולפת, ייתכן והדבר מעיד על מינון לא מספיק ויש להתייעץ עם הרופא המטפל.

מהו המינון המומלץ לנטילתה?

מינון התרופה לטיפול בדיכאון ובחרדה: 10 מ"ג אחת ליום. המינון המקסימלי הוא 20 מ"ג אחת ליום, זהו המינון השכיח גם לטיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית (OCD).

הטיפול בחרדה כללית מתחיל במינון נמוך יותר – 5 מ"ג ליום ועולה בהדרגה עד למקסימום של 20 מ"ג אחת ליום.

אנשים הסובלים מפגיעה בתפקודי כבד כמו גם קשישים צריכים לקבל מינונים נמוכים של ציפרלקס. כל הטיפולים נמשכים כמה חודשים, תלוי באדם ובהפרעה ממנה הוא סובל.

ציפרלקס בהריון

אפשר ליטול ציפרלקס בהריון אך ורק לאחר אישור הרופא המטפל ועל האישה להיות במעקב צמוד במהלך ההיריון.

עליה לדווח לצוות בחדר הלידה על נטילת התרופה, כיוון שיילוד עלול להפגין תסמיני גמילה.

התרופה אינה מומלצת בזמן ההנקה. התרופות שעדיף ליטול בזמן ההנקה הן לוסטרל או סרוקסט, כיוון שרק שיעור קטן שלהן מופרש לחלב האם.

ניתן ליטול ציפרלקס במינון נמוך רק לאחר אישור של הרופא המטפל. יש לעקוב ביתר תשומת לב אחרי תופעות לוואי אפשרויות אצל התינוק, לעקוב אחרי משקלו ולהקפיד במיוחד על מעקב של רופא ילדים.

ציפרלקס ואלכוהול

אלכוהול נחשב לחומר מדכא ולכן הוא עלול להחריף דיכאון. יחד עם זאת, רק מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה הקלינית של ערבוב אלכוהול עם תרופות אנטי דיכאוניות.

אנשים מסוימים יכולים לשתות אלכוהול באופן מזדמן והדבר לא יגרור סיבוכים, אך אי אפשר לומר זאת על כלל האוכלוסייה – כיוון שלחלק מהאנשים שתיית אלכוהול ונטילת נוגדי דיכאון עשויה לגרום אינטראקציה בעייתית.

על פניו ציפרלקס ואלכוהול לא הולכים ביחד – במיוחד אם קוראים את ההתוויות של התרופה.

יחד עם זאת רופאים רבים יאשרו שתיית כוס יין בסופשבוע, אך לא צריכת אלכוהול קבועה או יום יומית.

יש לזכור שאם אתם נוטלים תרופות אנטי דכאוניות, וציפרלקס ביניהן, כבר מהכוסית הראשונה אתם חשופים יותר להשפעת האלכוהול ואתם עלולים להיות יותר שיכורים ממה שאתם חושבים.

צור עימנו קשר ונחזור אליך בהקדם:
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרים נוספים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.