הפרעה דו קוטבית

הפרעה דו קוטבית גורמת למצב רוח מרומם

מהי הפרעה דו קוטבית?

הפרעה דו קוטבית מוגדרת כהפרעה אפקטיבית. כלומר, הפרעה שפוגעת במצב הרוח. למרות שהיא דומה לדיכאון או למאניה (ומכונה בציבור הרחב גם "מאניה דפרסיה"), המאפיינים שלה עשויים להיות מעט שונים.

במה ההפרעה מתבטאת?

הפרעה דו קוטבית מתבטאת בגלים של שינויים קיצוניים במצבי הרוח ללא תלות בנסיבות החיצוניות. לדוגמה: מצב רוח דיכאוני ולעומתו מצב רוח מרומם ביותר (מצב מאני או היפומאני).

בספרות הרפואית קיימות מספר אבחנות של המחלה על סמך סיווג הגלים, החומרה שלהם וגילו של החולה, אך על מנת לזהות את המחלה לא חייבת להתרחש בהכרח גם אפיזודה דיכאונית.

תסמינים של הפרעה דו קוטבית

התסמינים הייחודים להפרעה הדו קוטבית הם התסמינים המאפיינים את מצב הרוח המרומם שיכול להיות היפומאני או מאני (החמור יותר). לשני המצבים מאפיינים דומים. לדוגמה :

1.מצב רוח מרומם העשוי להיות מלווה בעצבנות ופעילות יתרה.

2.הערכה עצמית מופרזת.

3.פחות צורך בשינה (לעיתים שלוש שעות בלבד).

4.מרוץ מחשבות, דברנות יתר או דיבור מהיר במיוחד שקשה לעקוב אחריו.

5.חוסר ריכוז והסטת השיחה לנושאים לא חשובים או רלוונטיים באותו הרגע.

6.פעילות יתרה העשויה להיות ממוקדת מטרה.

7.ביצוע פעולות בלתי אחראיות כגון בזבוז כספים או קבלת החלטות חשובות ללא תהליך החשיבה הנדרשת מהן (החל ממכירת חפצים יקרי ערך ועד לקבלת משימות מופרזת בעבודה).

במאניה, ייתכן כי ההפרעה תפגע באופן קשה בתפקוד של החולה או תגרום לו למצב אובדני מסכן חיים שדורש אשפוז.

התסמינים הדיכאוניים זהים לאלו שבדיכאון מג'ורי, כאשר מצב הרוח הדיכאוני בולט מאוד לאורך היום וכולל דיווחים על תחושות של עצבות, חוסר תקווה או ריקנות. לעיתים ייתכן גם בכי רב שידווח על ידי אחרים. ישנם גם מספר סימפטומים נוספים:

  • חוסר עניין והנאה מפעילויות שבעבר הסבו הנאה (אנהדוניה).
  • אובדן משקל או שינויים תכופים בתיאבון.
  • נדודי שינה או שינה מרובה, אובדן אנרגיה.
  • (מנגד) תחושה של עוררות יתר או חוסר מנוחה.
  • רגשות אשם ותחושה של חוסר ערך.
  • ירידה בריכוז וביכולת לקבל החלטות.
  • מחשבות הקשורות למוות ומחשבות אובדניות.

איך מאבחנים הפרעה דו קוטבית?

אפיזודה היפומאנית עשויה להתרחש במשך ארבעה ימים, ואילו אפיזודה מאנית צריכה להתרחש במשך שבוע לפחות. לפחות שלושה מהסימפטומים שתוארו חייבים להתבטא באופן בולט ובניגוד למצב המאפיין את האדם בחיי היום יום (לפיכך יש לשים לב לדיווחים מן הסביבה).

מנגד, יש לשלול כי התסמינים חלים עקב סמים, תרופות מסוימות (כגון תרופות אנטי דיכאוניות) או תופעות לוואי של טיפול כגון נזעי חשמל.

התסמינים הדיכאוניים יהיו לרוב חמורים יותר מאשר בדיכאון מג'ורי ועליהם לפגוע במישורים מסוימים של התפקוד היום יומי כגון התעסוקתי או החברתי.

טיפול בהפרעה דו קוטבית

מכיוון שהפרעה דו קוטבית בדרך כלל נעה בין שתי הקצוות, הטיפול התרופתי עשוי להיות מורכב יחסית והדאגה הראשונה היא בדרך כלל לטפל באפקט המאני. קיימים מצבים המזכירים מצבים פסיכוטיים או מצבים של חוסר שקט קיצוני המחייבים שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות או תרופות הרגעה. מנגד, שימוש בנוגדי דיכאון חזקים מדי אצל מי שסובל מדיכאון עשוי דווקא לעורר מניה.

לאחר שמגיעים לרגיעה, בדרך כלל משתמשים בתרופות לייצוב מצב רוח כגון ליתיום או דפלפט, וכמו במקרים אחרים, יתכן וייקח זמן למצוא את המינון המתאים.

כאשר קיימות אפיזודות של דיכאון חמור, ייתכן ויהיה אפשר לבצע טיפול בנזעי חשמל או גריה מגנטית למוח.

למרות שהטיפול המרכזי והמוכר ביותר הוא טיפול תרופתי, רצוי מאוד שהוא יהיה מלווה גם בטיפול פסיכודינמי עם איש מקצוע אשר יעזור למטופל להתמודד עם הקשיים המלווים את המחלה ולזהות את אותן נקודות בהן עשוי לחול מעבר חריף בין מצבי הרוח.

הפרעה דו קוטבית – טיפול אלטרנטיבי

יש המאמינים כי טכניקות מסוימות מעולם הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה יכולות להועיל גם לחולי מניה דיפרסיה. לדוגמה, חומצת אומגה 3 הנמצאת בשמן דגים יכולה להועיל בהפחתת עצבנות ותוקפנות, אך גם מניעת דיכאון.

גם טכניקות הרפיה כגון יוגה ומדיטציה עשויות להרגיע את הגוף ולאזן את מצבי הרוח. מעבר לכך, אסור לשכוח שגם להרגלי חיים נכונים כגון הקפדה על מספר שעות שינה מספק וצריכת מזונות שאינם בעלי השפעה ממריצה או מרדימה (ובכלל זאת מוטב להימנע מקפאין ואלכוהול) עשויה להיות השפעה חיובית.

צור עימנו קשר ונחזור אליך בהקדם:
פוסט זה פורסם בקטגוריה פסיכיאטריה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.